גורלו של רודי גומפרץ

על ידי 1 בפברואר 2003מכור ללבן

הפתעה מצמררת חיכתה לי בביקור חטוף שערכתי השנה במוזיאון של סנט אנטון- עיירת הסקי המקסימה שבמרכז הטירול. מסתבר, שדווקא יהודי הוא זה שיזם ותכנן ודחף את התפתחותה מכפר עלוב בקצה המזרחי של מעבר הארלברג לעיירת הסקי הידועה ביותר. כישוריו וקשריו לא עזרו והוא סיים את חייו במחנה ריכוז בשנת 1942. גורלו האכזר של רודולף גומפרץ סיקרן אותי והרי הפרטים שגיליתי עד היום:

רודולף גומפרץ RUDOLF GOMPERTZ נולד בשנת 1878 בוינה למשפחה יהודית עשירה ומכובדת. אביו, תיאודור, היה פרופסור לארכיאולוגיה ושימש כיועץ לקיסר פרנץ' יוזף. שם המשפחה, מקורו בספרד. משפחת גומז-פרז היהודית, ברחה מאיימי האינקוויזיצייה והשתקעה במרכז אירופה. הם עשו חיל במסחר, באוניברסיטאות ואפילו היה רב מפורסם ששמו גומפרץ. לאחר שלמד הנדסה בברלין, נסע ה"אינג'ניר" הטרי לבגדאד ושם עבד עם צוות מהנדסים גרמניים בהקמת מסילות רכבת בעיראק. הוא חלה במלריה ונאלץ לחזור לוינה. הרופאים הרבים במשפחתו המליצו לרודולף להתגורר בהרים. וכך, בשנת 1905, מוצא עצמו רודולף בעיירה הקטנה סנט אנטון, שבחודשי הקיץ אמנם המתה מתיירים, אולם בחורף הייתה שוממה, שכן אז, לא גלשו במורד כלל. רודולף הצעיר החל לגלוש יחד עם האוסטרי האנס שניידר, שהחל אז בפיתוח סגנון גלישה המתאים למורדות. רודולף אהב את הפעילות הציבורית הקשורה בסקי ולימים שימש כיו"ר איגוד הסקי של מחוז ארלברג שבטירול, התאחדות הסקי האוסטרית ויו"ר איגוד הסקי של מרכז אירופה. בשנת 1907, התחתן רודולף עם קלרה וסטפאל ובשנת 1911 נולדה להם בת. לימים התחתנה הבת עם יצרן עורות, ששמו היה הפנר(לא ידוע מוצאו). אין עקבות לשניהם ויתכן שאבדו בשואה. בשנת 1925, התגרש מאשתו הראשונה והתחתן עם אוסטרית, אימא לילד קטן שגם שמו רודולף ושלושה חודשים לאחר חתונתם נולד לה בן נוסף. זו כנראה הסיבה ששני הילדים נרשמו כ"ארים", היו בתנועת הנוער ההיטלראי וכשבגרו התגייסו לצבא הגרמני. הבן רודולף שירת כטייס בלופטוואפה ונהרג בשנת 1944.הבן הצעיר ששירת באס.אס התאבד לאחר המלחמה, ואימו נפטרה בשנת 1946.

כבר בשנת 1933, ועוד הרבה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, החל גומפרץ, שלא היה "ארי" טהור, ל"היזרק" מהארגונים שאותם ייסד וגם איבד את כל רכושו. ידידו, הלא יהודי, האנס שניידר, שעמד בראש ביה"ס הגדול והמכובד ביותר באירופה, ברח לארה"ב יחד עם 11 מדריכים, מתנגדי המשטר הנאצי, וייסד במדינת ניו המפשיר בי"ס לסקי. גומפרץ, שכבר בצעירותו התנצר, הרגיש "מוגן" גם בזכות "בניו" ששרתו בצבא הגרמני ונשאר בסנט אנטון. שום דבר לא עזר. בעיני הגסטאפו הוא נשאר יהודי ולכן נלקח למחנה ריכוז והומת בשנת 1942. גורלו האומלל של גומפרץ "הושתק" או לפחות נשכח כמעט לחלוטין עד אשר אוסטרי בשם האנס טוני חקר וכתב בשנת 1987 ספר על חלקו הרב של גומפרץ בהקמת אתרי הסקי של סנט אנטון. אז נזכרו פרנסי העיירה והקדישו "קיר" במוזיאון לפועלו הרב, ומחוץ למוזיאון הוקמה אנדרטה לזכרו. ז'קלין מק'גיבון הסקוטית, שכתבה ספר על ההתפתחות הכלכלית של סנט אנטון, מציינת ש"השתיקה" (לגבי אירועי מלחמת העולם השניה) היא ערך כמעט מקודש אצל תושבי סנט אנטון. היא טוענת שיתכן ש"השתיקה" קשורה באגדות או שמועות או סיפורים על קרונות רכבת שהגיעו בסוף המלחמה לאזור סנט אנטון/שאאן, עמוסים בארגזי עץ שבתוכם מטילי זהב שהנאצים התיכו משיני-זהב של יהודים שהומתו במחנות הריכוז. קיימות גרסאות רבות לגורלם של ארגזים אלו ויתכן שלמספר משפחות מאזור סנט אנטון יש סיבה טובה לשתוק

וכך יהודי, נצר למשפחה ספרדית מפוארת, שסירבה להתנצר בתקופת האינקויזיצייה, המיר את דתו, איבד את בניו ואת חייו.

מאת דורון איטלסון

משתמש באפליקציית פייסבוק? פתח באפליקציה המשך בדפדפן
לאיזה סניף תרצה לנסוע? סניף תל אביב סניף חיפה סניף הרצליה
לאיזה סניף תרצה להתקשר? סניף תל אביב סניף חיפה