לעשות עונה במאיירהופן

על ידי 7 בינואר 2018מכור ללבן

נעם גרינשטיין מתאמן, חי ונושם סנובורד כבר כמה עונות, במטרה להגיע לרמות הגבוהות ביותר. כדי להגשים את החלום הזה, הוא עזב את בית הוריו במדבר הישראלי (מושב צופר שבערבה) ועבר להתגורר במאיירהופן, אתר הסקי המוכר באוסטריה לו הוא קורא בית כבר כמה שנים. רצינו לשתף אתכם בחוויות של נעם מהחיים הפרועים באתר סקי ובעיקר לגרום לכם לקנא עד כדי כך שאולי גם אתם יום אחד תעשו עונה באתר סקי.

נעם יא שועל, איך זה להיות גולש הסנובורד הבכיר בישראל?
די נו אני מסמיק, לדעתי לא קיים כזה דבר, אבל כבוד גדול שאתה אומר את זה. אני חייב להגיד שרמת הגלישה בארץ עולה משנה לשנה ואני נחשף להמון גולשים ישראלים ששוחטים את ההר.

ספר לנו קצת למה החלטת לעבור למאיירהופן
אחרי הצבא החלטתי שזה הזמן שלי להשקיע בענף ספורט שאני כל כך אוהב ולטוס לעשות עונה בחו"ל. טסתי לניו זילנד, שם העברתי עונה באתר שנקרא The Remarkables והיה לי כיף חיים. עליתי ברמה בטירוף, גלשתי עם אחלה אנשים ובעיקר הרגשתי שאני עושה מה שאני באמת אוהב בחיים. כשחזרתי מניו זילנד החלטתי לטוס למאיירהופן בעיקר בגלל רמת הסנופארק באתר וגם בגלל שהיו הרבה אנשים שהכרתי שתיכננו לבוא לגלוש שם באותה עונה.

אתה באמת נחשב שם מקומי? או יותר נכון מרגיש שם מקומי?

לא מקומי, סיזיונר. יש את המקומיים ויש את הסיזיונרים, מאיירהופן זאת עיירה שגרים בה אנשים מעבר לסנובורד וסקי. זה כמו מושב רגיל רק עם הר ורכבל אז יש שם את האוסטרים שהם באמת המקומיים. הסיזיונרים זה אנשים כמוני שבאים לעונה שלמה ובקיץ בד"כ עוזבים. וזה נובע בעיקר מהעובדה שבעיירות כאלו רוב האנשים באים לשבוע ואז מתחלפים. תחשוב על זה רגע, יש עיר שלמה שחלק גדול מהאוכלוסייה שלה מתחלפת כל שבוע- תכלס, זה קטע מטורף. האנשים שעושים עונה נמצאים שם במשך כל החורף ככה שאתה מהר מאוד קולט מי מקומי או סיזיונר, מזהים פרצופים בחנויות וברכבלים ותוך שבועיים שלושה כבר יש אחוות סיזונרים. ברור שאני לא מרגיש שם כמו בארץ אבל לגמרי יש אחווה בין כל האנשים שעושים עונה, יש הומור משותף, אירועים משותפים ובעיקר מבינים אחד השני- כולם שם מתוך אהבה מעומק הלב לשלג, כולם שם בשביל לגלוש.

מהי שגרת היום שלך באתר?

אני קם יחסית מאוחר באזור 8:30 כזה (ת'יודע כשאתה מקומי אתה לא לחוץ להיות ראשון על ההר אם זה לא יום פאודר), אוכל ארוחת בוקר, מטפל כמה דקות בציוד ויוצא לדרך. מתחיל בכמה ראנים במסלולים כדי לחמם את השרירים ובאזור 11:00 הולך לפארק ומתחיל לעבוד. שם אני מתחיל בהדרגתיות עם הקפיצות, מתחמם בקטנות ורק אז עובר לגדולות. בדרך כלל יש לי כמה טריקים שאני מנסה לשפר ועוד איזה אחד שניים חדשים שאני מנסה ללמוד. אני אוהב לבוא לפארק וכל יום לנסות משהו חדש , בין אם זה טוויק (Tweak) לגראב או סלייד חדש או אפילו סלטה חדשה, העיקר לחדש משהו. בין הקפיצות אני קצת משחק על הריילים, יושב עם חברים ומסתכל על גולשים אחרים, ובגדול נהנה מהאתר. אם יש פאודר אז זה סיפור אחר לגמרי, אני קם ממש מוקדם בבוקר ותופס את הרכבל הראשון, ביום כזה אני גולש מהרגע שהאתר נפתח, ועד לרגע שאני נופל מהרגליים. בסוף היום חוזר לדירה, נח קצת ואז אני מטפל לאנשים בציוד (צריך גם להרוויח קצת כסף…). אחרי זה ארוחת ערב, לפעמים אני יוצא לשתות בירה עם חברים אבל רוב הימים אני שומר כוחות ליום הבא. הולך לישון ולמחרת עושה בדיוק את אותו הדבר.

למה אתה לא יוצא בדרך כלל בערב? כל הקטע של אוסטריה זה מסיבות לא?

ברור, טירוף פה באפרה סקי וגם בערב יש מסיבות בכל מקום. אבל ברגע שאתה מקומי אתה כבר לא מתרגש מזה ואתה מעדיף להשקיע זמן בגלישה, הרי עברתי לגור פה בגלל הגלישה ולא בגלל המסיבות. יש גם מן כזאת ברנז'ה של מקומיים והם בדרך כלל לא יוצאים למקומות שכל התיירים מגיעים אליהם. נפגשים הרבה בדירות של אנשים ומבלים קצת בסגנון אחר מהתיירים שבאים לשבוע חופשה ורוצים להשתגע.

תספר לנו קצת על האתר עצמו, מה מיוחד בו?
לא הייתי בכל כך הרבה אתרים מספיק זמן כדי לשפוט כמו שצריך, אבל אגיד לך מה. התפיסה שלך לאתרי סנובורד משתנה עם הזמן , ברגע שאתה מגיע לעונה של חצי שנה, זה לא אותם שיקולים שאתה לוקח לפני חופשה. בגלל זה אני חושב שמאיירהופן הוא פשוט אתר מושלם, מכמה סיבות:
א. הסנופארק. זה המקום שבו אני מבלה 95% מהזמן על ההר בתכלס. אז חשוב לי שהוא יהיה ברמה הכי גבוהה שאפשר. יש שם מעלית נפרדת לפארק , שייפרים (park shapers) חבל על הזמן והרבה פיצ'רים מכל הסוגים. האתר נותן לפארק חשיבות מאוד גדולה ורואים את זה. הצוות של הפארק מקצוען והם בודקים את כל הקפיצות לפני שפותחים אותן לקהל. מעבר לזה הפארק הזה מושך מקצועניים (פרוז) מכל העולם שבאים במיוחד למאיירהופן בשביל הפארק.
ב. האתר. האתר עצמו הוא יחסית תלול ואני מת על זה. אני אמנם לא גולש הרבה במסלולים, אבל אם מדי פעם יוצאים למסלול או שניים זה ממש מעולה. מי שמכיר שם את המקומות יכול למצוא שטחי פאודר לא מהעולם הזה.
ג. המחיה. ממש לא יקר שם. אפילו להפך, יותר זול לחיות שם מלחיות בתל אביב נגיד (אם אין לך עבודה). הבעיה היחידה היא למצוא דירה שזה קצת כאב ראש אבל אפשרי. העיירה לא גבוהה אז לא קר שם יותר מדי שזה ממש חשוב. תחשוב שבא לך לקפוץ לחברים בערב בפברואר אז אתה לא קופא למוות. עדיין קר כן? אבל זה לא כמו עיירות בצרפת.
ד. החבר'ה. לא עשיתי עונות באירופה חוץ מבמאיירהופן, אבל מה שאני יכול להבטיח לך מה-3 עונות האחרונות שהאחווה של הסיזיונרים שם (גם ישראלים וגם לא) פשוט מעולה. מכירים אנשים מחו"ל וגולשי על. אתה מגיע למצבים שאתה גולש, מסתכל מימינך ורואה מישהו שלקח את ה AIR+STYLE , מסתכל שמאלה ורואה 2 גולשים של רדבול. זה ממש מדרבן ודוחף אותך.
ה.הינטרטוקס. ההינטרטוקס (Hintertux) זה אתר שנמצא חצי שעה נסיעה ממאיירהופן בערך, והוא למעשה קרחון (כך שאפשר לגלוש שם כל השנה). אם יש שבוע חם ממש או שמגיעים כבר לאפריל מאי אפשר ללכת לגלוש שם וזה כאילו חזרת לפברואר. וכמובן שזה הר עצום עם אוף-פיסטים לא מהעולם הזה.

אתה משתתף בתחרויות? איך הולך לך?
השתתפתי בכמה תחרויות, הגעתי בשתי תחרויות מקומיות למקום רביעי. אני בדרך כלל לא הגולש הכי טוב, אבל מצד שני אני גולש די עקבי ואני נוחת את התרגילים שאני יודע באחוז די גבוה, ובתחרות עם כל הלחץ שיש, זה בהחלט נותן לי יתרון.

תודה רבה על התשובות המפורטות והכנות, נמשיך לעקוב אחרייך!
בכיף! זה גם המקום להזמין את כל מי שקורא את הכתבה הזאת ורואה אותי על ההר, לבוא להגיד שלום ולגלוש קצת ביחד- אני יותר משמח לתת טיפים לגולשים ישראליים אחרים.

השאירו תגובה

משתמש באפליקציית פייסבוק? פתח באפליקציה המשך בדפדפן
לאיזה סניף תרצה לנסוע? סניף תל אביב סניף חיפה סניף הרצליה
לאיזה סניף תרצה להתקשר? סניף תל אביב סניף חיפה