נעמי וול מלכת החרמון

על ידי 1 בינואר 2016מכור ללבן

מדרונות מהירים, סוכני FBI, מדריכות סקי יפות, עשרות אלפי דולרים והקמת יחידות לוחמה אלפיניות- לא זה לא 007 החדש- זה הסיפור של הקמת אתר החרמון ושל נעמי וול (WALL).

קומץ חובבי סקי וותיקים שפקדו את מדרונות השלג בחרמון בשנים 1968 – 1975 , עוד זוכרים את נעמי וול, – זו שהוכתרה אז בעיתונות כ "מלכת החרמון".

לקראת חגיגות ה – 40 שנה להקמת סקי-פס, ולאחר עיון בארכיונים ובאלבומים ישנים, נתקלתי בתמונות של נעמי והחלטתי לחקור מי היתה מדריכת הסקי היפה הזו ולאן נעלמה. לאחר מחקר שהיה קצר במפתיע, נודע לי לשמחתי שנעמי חיה ובועטת ומתגוררת בעיירה פוטסוויל בפנסילבניה ואפילו עדיין גולשת בכל שנה בצפון איטליה.

פוטסוויל נמצאת במרחק שעתיים נהיגה מפילדלפיה ונעמי היא רק בת 93 ודווקא תשמח להתראיין בביתה – לכבוד כתבה זו. וכך התחיל המסע שלי בעקבות מלכת החרמון.

והנה לפניכם הסיפור של נעמי ושל הקמת אתר הסקי הישראלי:

בשנת 1922 נולדה נעמי בברלין למשפחה יהודית מבוססת. כבר בילדותה נסעה עם אמא שלה בחודשי החורף ברכבות לאתרי הסקי בסנט-מוריץ וקיצבוהל. באותן שנים היה ניתן לנסוע בחורף ברכבות בלבד לעיירות אלפיניות אלו, וכבר אז נחקק בDNA- של נעמי הקטנה האהבה לסקי ולשלג.
החיים היפים האלו הסתיימו ב 1933 כשהנאצים עלו לשלטון בגרמניה והוריה של נעמי, כמו אלפי יהודים ייקים נאלצו להחליט אם להסתכן ולהישאר בגרמניה או להגר לאמריקה או לפלסטינה.

כציונים הם החליטו על פלסטינה, תפרו מטילי זהב במעיליהם, ברחו מגרמניה והצליחו להגיע לאחר מסע מפרך לנמל. ושוב, כמו הרבה ייקים אחרים בחרו ולגור במרומי הכרמל שבחיפה .

בחיפה למדה נעמי בגימנסיה ונסו לנחש לאן היא נסעה לחופשות חורף עם אמה עד שנת 1938: כמובן לאתר הסקי CEDARS LE (ארזים) בלבנון. בפרוץ מלחמת העולם ה-2 החליטה נעמי ללמוד בביה"ס לאחיות והתגייסה ליחידת ATS בצבא הבריטי שאימנה ושלחה מתנדבים יהודים ארצ-ישראלים להילחם כחיילים בצבא הבריטי. עקב גילה הצעיר והוריה שסירבו לחתום (כמו בימנו אלה) היא הוצבה בבי"ח תל-השומר. שם היא פוגשת בשנת 1943 רופא, מתנדב, קצין, יהודי, אמריקאי וצעיר.
הם מתחתנים ובתום מלחמת העולם שניה היא מצטרפת לבעלה שחוזר לארה"ב כדי להתמחות בקרדיולוגיה.
נעמי ובעלה מתנחלים בפנסילבניה לא רחוק מהרי הפוקונו המושלגים ונעמי מתאמנת
ומתחרה במסלול סללום וגלישה במורד (בביקורי בביתה בפוטסוויל ראיתי עשרות גביעים עדות לנצחונות של נעמי על השלג). במקביל היא גם עוסקת בהדרכה בסקי ובניהול ביה"ס לסקי באתר ELK.

נעמי מתעקשת לספר שגלשה גם בהיותה בשלבים מתקדמים של 3 הריונות.

ביוני 1967 צה"ל כובש את החרמון ובחורף 1967 – 1968 מתברר לשמחת כל הייקים – חובבי הסקי לשעבר שכתף החרמון שבידינו מתכסה בחורף בשלג רב מתאים לגלישה ושהגיע הזמן (ביאת המשיח ?) להוריד את מגלשי הסקי מהבוידם – שם היו מאוחסנים 30 שנה מאז החופשה האחרונה בלבנון

בתחילת 1968 מגיע לארץ אמריקאי רברבן שהתגייר ושמו דיק סקוט והוא מתרברב שבכוונתו להקים אתר סקי אלפיני בחרמון. סקוט סיפר שברשותו כספים רבים פנויים לפרויקט ענק זה.

כהוכחה ליכולות הפיננסיות שלו גורר סקוט אוטובוס ישן ורקוב לחרמון ומציב עליו שילוט: לקופה, ביה"ס לסקי חרמון

ושוב נחזור לנעמי וול שקוראת בעיתון בפנסילבניה הרחוקה על אתר סקי ענק שיוקם בחרמון שברמת הגולן ששמו יהיה רמת-שלום. נעמי עוזבת הכל, מגיעה לישראל ונפגשת עם יגאל אלון שר הקליטה ועם משה קול שר התיירות שמתרשמים מהיכולות שלה ומתאהבים בה ודורשים מסקוט למנות אותה כמנהלת ביה"ס לסקי בחרמון ולהקצות לה מניות יסוד בחברה החדשה – חברת סקי חרמון בע"מ.

למזלו הרע של דיק סקוט לא רק נעמי קראה בארה"ב על רמת-שלום אלא גם בלשי ה FBI שנזכרו שהם מחפשים את דיק סקוט בגין סחר בסמים… לא עזרה לו פנייה לבג"צ בירושלים והוא ככל הנראה נאלץ לברוח מהארץ. ומאז לא נודעו עקבותיו.

בשנת 1969 רכשה נעמי מניות בחברה ב- 10,000 דולר (הרבה כסף באותם הימים) ותפקידה באתר בשנים 1976-1968 היה ניהול ביה"ס לסקי והשכרת הציוד. אחרי האפיזודה הקצרה עם דיק סקוט הוחלט בממשלה להקצות "משבצת התישבותית" ליוצאי סיירת אגוז ולסייע להם להקים את מושב נוה-אטי"ב ושעיקר פרנסתו תהיה מהחרמון.

השותפות בין מייסדי המושב ונעמי לא הייתה מוצלחת והתגלו בינם ויכוחים רבים, שכן נעמי הברלינאית/אמריקאית לא התכוונה "להתעשר" ובכלל העדיפה להשאיר את הרווחים בחברה למימון רכש ציוד השכרה. נעמי מאד נהנתה להדריך ללא תשלום את
חיילי צהל ששרתו בחרמון וזאת בניגוד לגישתם של השותפים – אנשי נווה-אטי"ב שדרשו מצה"ל תשלום עבור הציוד וההדרכה.

בסתיו 1970 הגיעו בפיקוד צפון למסקנה שחשוב לאמן ולצייד את חיילי הפיקוד ללוחמה בשלג ושלחו את נעמי לניו-יורק בדחיפות להשיג כמויות לבוש ואביזרים מתאים.

את המגלשים השיגה בשיטת ה"שנור" –יהודים אמריקאים עשירים הסכימו (לאחר שנעמי הפעילה עליהם את קסמה) לממן את מגלשי סקי וכך נזרעו זרעי יחידת האלפיניסטים של צה"ל.

הוויכוחים האין-סופיים עם חברי נוה-אטי"ב הביאו את נעמי להחלטה לצאת מהשותפות ובשנת 1976 נעמי מכרה להם את מניותיה וחזרה בעצב רב לפוטסוויל פלסינבניה שם היא גרה עד היום. מאז נעמי גולשת כל חורף בארה"ב ובאלפים האיטלקיים ובימים אלו היא כבר מתכננת את חופשת הסקי הבאהשלה – בגיל 93.

נאחל לנעמי ולכל ותיקי החרמון לגלוש עד 120 !!!

לשמחתי, נשמר עד היום סרטון היסטורי על החרמון בן 13 דקות, שנעמי הפיקה לפני 45 שנים, אפילו לפני הקמת נווה-אטי"ב. לצפייה בסרטון משנת 1970 ולסיומת המפתיעה שצילמתיבפנסילבניה בנובמבר 2015 חפשו בyoutube- "נעמי וול- מלכת החרמון".

דורון איטלסון

מייסד ומנכ"ל סקי-פס משנת 1975.

משתמש באפליקציית פייסבוק? פתח באפליקציה המשך בדפדפן
לאיזה סניף תרצה לנסוע? סניף תל אביב סניף חיפה סניף הרצליה
לאיזה סניף תרצה להתקשר? סניף תל אביב סניף חיפה