מי המציא את הסנובורד – היזם מניו יורק או הסקייטר והגולש מקליפורניה?

הוויכוח הזה מלווה את תרבות הסנובורד מאז ימי הראשית: מי האיש שממנו הכול התחיל – ג’ייק ברטון (Jake Burton Carpenter) או טום סימס (Tom Sims)? שניהם חלוצים אמיתיים, כל אחד עם חזון אחר: ברטון – היזם העקשן מוורמונט שהפך תחביב לתעשייה עולמית; סימס – הסקייטר/סרפר הכריזמטי שהביא את רוח הרחוב והחדשנות הטכנית לשלג.

השורשים: לפני שנולדה היריבות

עוד לפני ברטון וסימס היה את ה־Snurfer של הממציא שרמן פופן (1965) – לוח עץ ללא ביינדינגס שנמכר במאות אלפי יחידות ונחשב לאב־טיפוס של הסנובורד המודרני.
בשנות ה־70 הופיעו המשפרים הגדולים: טום סימס בנה כבר ב־1963 “skiboard” בשיעור נגרות וחיבר בין סקייטבורדינג לגלישה על שלג; ג’ייק ברטון החל ב־1977 לבנות לוחות בוורמונט, הוסיף רצועות/ביינדינגס והפך את הכלי למוצר ספורט אמיתי – צעד קריטי בדרך לקבלת הסנובורד באתרי סקי.

הוויכוח: מי ה“ממציא”?

מחנה סימס רואה בו את החלוץ האמיתי. טום סימס היה סקייטר וגלשן גלים מקליפורניה שכבר בתחילת שנות ה־60 החליט לנסות “לגלוש על שלג”. הוא בנה לוח עץ בסיסי עם רפידות לרגליים – וקרא לו “Skiboard”. בשנים שאחרי, כשהתרבות מקליפורניה של סקייט וגלישה פרחה, סימס חיבר בין שני העולמות והביא להר את הסגנון, היצירתיות והחופש של הרחוב. הוא גם היה בין הראשונים שפיתחו קצוות מתכת ללוחות, חידוש שנתן אחיזה אמיתית על שלג קשה, והפך את הגלישה מסתם ניסיון למשהו טכני ומדויק. סימס לא רק בנה בורדים – הוא בנה תרבות. הוא ראה בסנובורד דרך ביטוי חופשית, אמנות תנועה על הר, ולא רק ציוד ספורט.

מחנה ברטון, לעומת זאת, רואה בג’ייק ברטון את האדם שהפך את החלום למציאות עולמית. בשנות ה־70 המאוחרות, ברטון לקח את רעיון הסנורפר הפשוט והחל לשפר אותו באופן שיטתי: הוא הוסיף ביינדינגס לרגליים, שיפר את החומרים, ויצר לוחות שהיו קלים יותר, גמישים יותר ובעיקר – ניתנים לשליטה. מעבר לפיתוחים הטכניים, ברטון היה גם איש חזון ועסקים. הוא הקים את Burton Snowboards, נלחם כדי שאתרי סקי יפתחו את שעריהם לגולשים, והפך תחביב אנדרגראונד לתעשייה עולמית. במילים אחרות – הוא לא רק המציא קרש, הוא בנה תנועה.

מלחמת ברטון–סימס: כששני חזונות התנגשו

היריבות בין ג’ייק ברטון לטום סימס הייתה הרבה מעבר לוויכוח על פטנט או רעיון – זו הייתה התנגשות בין עולמות. ברטון ייצג את המזרח, את ורמונט, את הצד המסודר, הקר והמדויק – גישה עסקית, טכנית, מחושבת. סימס היה ההפך הגמור – המערב, קליפורניה, שמש, סקייטבורד, תרבות רחוב ויצירתיות חסרת גבולות.

בשנות ה־80 נוצרה תחרות גלויה בין החברות Burton Snowboards ו־Sims Snowboards, והקרב לא היה רק על מכירות – אלא על זהות הספורט כולו. ברטון רצה להפוך את הסנובורד לספורט מוכר ומכובד, עם תקנים, חסויות ותחרויות רשמיות. סימס רצה לשמור עליו חופשי, חצוף ומלא נשמה – ספורט של רוכבים ולא של תאגידים.

היריבות הזו התבטאה גם בשטח. כל חברה הקימה Team Riders משלה, וכל טים הפך לשגריר של השקפת העולם שלו:

• ב־Team Burton היו שמות כמו קרייג קלי, ג’ף אנדרסון וג’ייק עצמו – גולשים ממוקדים, טכניים, עם סגנון נקי ודיוק מושלם.
• ב־Team Sims בלטו רוכבים כמו שון פאלמר ונואה סלסנק עם גישה מרדנית וזורמת יותר, שהביאו סקייטבורדינג להרים, עם קפיצות גדולות וסטייל חופשי.

תערוכות ציוד ותחרויות הפכו לזירת קרב – מי יציג את הבורד החדשני ביותר, מי יחתים את הרוכב החם הבא, ומי יגדיר מה זה “הדרך הנכונה” לגלוש. אפילו החזות החיצונית של המותגים הייתה שונה: Burton בחרה קו עיצוב נקי ופונקציונלי, בעוד Sims שמרה על גרפיקה צבעונית, קיצונית וצעירה יותר.

העולם כולו עקב אחר “מלחמת ברטון–סימס” – והיא, אולי בלי שהתכוונו, בנתה את הזהות של הסנובורד כפי שאנחנו מכירים אותה היום: שילוב בין דיוק הנדסי ליצירתיות אמנותית, בין טכניקה למסיבה, בין מוצר לתרבות.

ובסוף, למרות שהיריבות הזו גרמה לשניהם להתחרות עד הקצה, היא גם דחפה את שניהם לחדש, להשתפר ולהמציא מחדש. ברטון הפך את הסנובורד לתעשייה בינלאומית, סימס נתן לו נשמה וסטייל – ושניהם יחד יצרו את הבום שאחריו כבר אי־אפשר היה לעצור את המהפכה.

רוצים לחוות את ההיסטוריה מתחת לרגליים? בואו להתחדש בבורד בסקי-פס!

מוזמנים לשלוח לנו הודעת WhatsApp– או פשוט להגיע. סקי-פס חנות הסקי והסנובורד הגדולה בישראל, רחוב השלושה 3ב, תל אביב.

טלפון  03-5372204