תרבות האקסטרים

גלישה, סנובורד וסקייטבורד, הענפים המובילים של ספורט האקסטרים, שונים מאוד זה מזה ובכל זאת דומים להפליא. הם מציעים יותר מפעילות גופנית גרידא ולעיתים קרובות אפילו מגדירים עבור העוסקים בהם אורח חיים מסוים ומחברים אותם למערכת מטרות ואפילו ערכים קולקטיביות. לא משנה באיזה מדינה אתה נוחת, יהיה לך קל בהרבה לדבר עם גולש גלים או גולש סנובורד מאשר עם סתם עוד אדם ברחוב. ההערכה של הגולשים/מחליקים מענפים שונים אחד לשני היא כנה ואמיתית, והרצון המשותף ליהנות תוך דחיפה עצמית לקצה גבול היכולת מחבר בין כולם. לא משנה על איזה קרש אתה רוכב או באיזו סביבה אתה גולש, היצירתיות של התחום, החופש שהוא מסמל והאג'נדה התרבותית שלו נכנסים ישר אל תוך הלב.

סוגי שלג

בעברית ישנה אמנם רק מילה אחת המתייחסת ללבן הקר הזה – "שלג", אך למעשה הוא מגיע בלא מעט גרסאות. כל גולש יבין אם תאמרו לו שהיה "שלג טוב", או חס וחלילה "שלג רטוב" או "קשה", אבל ההבחנות הללו הן על פי רוב מגושמות מידי ואינן מיטיבות לתפוס את מגוון סוגי השלג והשפעתם על חוויית הגלישה. בכתבה הבאה ננסה להבין מהוא שלג, לסקור את תנאי השלג השונים בהם נתקל הגולש ולמנות את יתרונותיהם וחסרונותיהם של כל אחד מהם. בהיעדר מילים מתאימות בשפת הקודש, ניאלץ להשתמש פה ושם בלשון עמים זרים.

צילום סנובורד

כל מי שניסה יודע – צילום סקי או סנובורד הוא משימה קשה במיוחד. המצלמה מפסיקה לעבוד אחרי כמה תמונות, השלג מתקבל אפרורי או אפילו ירקרק והקפיצה האדירה שצילמתם בפאן-פארק נראית עלובה על הנייר או מסך המחשב. בכתבה שלפניכם כמה עקרונות בסיסיים ודגשים, שישפרו פלאים את התמונות אותן אתם מחזירים מן ההרים. למען הנוחות אתאר בעיקר עבודה על מכשולים ב-Fun-Park, אך את העקרונות ניתן ליישם גם בצילום של FreeRiding. המכשול העיקרי הוא, כמובן, מזג האוויר ובפרט הקור והרטיבות, המשפיעים לא רק עלינו אלה גם על הציוד בו אנו משתמשים. להבדיל מגלישה, צילום הוא פעילות סטאטית, כך שהגוף מתקרר במהירות וחשוב להיערך בהתאם. זוג כפפות עבות אינו מאפשר את תפעול המצלמה, אך בדרך כלל לא ניתן לשהות על ההר בלי כפפות כלל. אם אתם מתכננים יום צילום בשלג קחו אתכם זוג נוסף של כפפות דקות יותר, איתן ניתן לתפעל לפחות את הפונקציות הבסיסיות של המצלמה. הקור משפיע לרעה גם על הבטריות, להן יש נטייה מרגיזה לקפוא ברגע הכי פחות מתאים. הפטנט הוא פשוט להחזיק סט חלופי בכיס פנימי, כך שברגע שהסט שבמצלמה קופא עושים רוטציה עם זה מהכיס, שנותן עבודה בזמן שהסט הקפוא מפשיר מחום הגוף. מי שיוצא לצלםFree Riding מחוץ לפיסט צפוי להרטיב את המצלמה שלו, ולא משנה עד כמה יזהר, כך שתמיד כדאי לסחוב בתיק גם מגבת קטנה. טיפ נוסף, קטן אך חשוב: את המצלמות תמיד לשמור בתיק גב ולא בכיס החזה. במקרה של נפילה תיק הגב בטוח יותר עבור הציוד, וחשוב מזה, עבורכם. גם מצלמות כיס קטנות, טלפונים סלולאריים או כל גוף קשיח אחר אסור לשים בכיס החזה! נפילה לא מזיקה על הפיסט יכולה להיגמר בצלעות שבורות בגלל השתטחות על מצלמה.

עשרת הדיברות לגולש

גלישת סנובורד היא אמנם ספורט בודדים, אך במרבית המקרים היא מתבצעת לצד גולשים אחרים על גבי מדרונות הומי אדם. בכדי להישמר עד כמה שניתן מתאונות ופציעות למיניהן, כדאי לשמור על מספר כללים כשאתם על המסלול. איגדנו כאן עשרה חוקים בסיסיים לגלישה בטוחה ומהנה יותר. קראו אותם, הפנימו והתנהגו בהתאם. כך תיווצר לכולנו סביבת גלישה בטוחה ומהנה יותר.

חליפות העכביש

כל המכורים ללבן כבר מכירים את ספיידר, חברת ביגוד הסקי הקנדית המובילה בעולם. מי לא התאהב באחת מן החליפות המדהימות עם סמל העכביש בעקבות פגישה מקרית בחנות? מי לא חמד את החליפה המקצועית ההיא, בה מתהדרים כל מדריכי הסקי באתר? בזכות העיצוב, האיכות והחדשנות הטכנולוגית, הפך השם "ספיידר" למילה נרדפת למקצוענות בגלישה. הקולקציות שמשיקה החברה מידי שנה בולטות לטובה בין שלל המותגים הגודשים את שוק בגדי הגלישה העולמי, ובהתאם החלטנו להגיש לכם את סיפורה של החברה ומייסדה, דיוויד ג'ייקובס.   ג'ייקובס נולד למשפחה יהודית במונטריאול, קנדה, בשנת 1933. בגיל 13 התוודע לסקי והתמכר, עד שבגיל 18 כבר השתתף בתחרויות גלישה בהצלחה מרשימה. כעבור 3 שנים נוספות הצטרף לנבחרת הסקי של קנדה ובגיל 27 זכה בתואר אלוף קנדה בדאון היל, אז גם החל הטיפוס המהיר שלו לצמרת תעשיית הסקי העולמית. בשנת 1978, כשבניו של ג'ייקובס החלו להתחרות אף הם בתחרויות סקי, החליט, כמו שהיה עושה כל אב יהודי גאה ודואג, להתרכז בצרכי המיגון של גולשים מקצועיים. כשגילה כי ישנו רק מפעל אחד בעולם, הנמצא באיטליה, שמייצר חולצות עם הגנות, החליט ג'ייקובס לנסות ולעשות זאת בעצמו. הוא עיצב וייצר גרסה משלו לחולצת סקי ממוגנת וטרח ליידע בכך 7000 גולשי סקי תחרותי, שהגיבו בהתלהבות יתירה. אחד המוצרים הראשונים של החברה היה מכנסי מגן עבור גולשים מקצועיים, שרופדו ברצועות מיגון ייחודיות באזור הברכיים והירך. הרצועות הללו נראו לרבים כמו קורי עכביש, ועד מהרה החלו מתחריו לכנות אותם "Spyder Pants ". השמועה הגיע לג'ייקובס, שהבין את הפוטנציאל הטמון בשם והחליט לקרוא לחברה שלו SPYDER. מצחיק לציין בהקשר זה, שג'ייקובס היה ארכינופוב מדופלם, אדם המפחד פחד מוות מעכבישים.

סקי במזרח

נמאס לכם לגלוש בצרפתית? מרגישים ששוויץ כבר קטנה עליכם? אין מתכון מוצלח יותר לרענון תאוות הגלישה מנסיעה לחופשת סקי בארץ בה טרם ביקרתם, רצוי בצידו השני של הכדור. המזרח הרחוק מציע, אם ידעתם ואם לאו, חוויות גלישה עשירות ומרגשות, בסביבה שונה מכל מה שנתקלתם בו באירופה. אין משמעות הדבר ויתור על נוחיות או מתקנים חדישים, אלא באווירה אחרת, בין אם מדובר באנשים שסביבכם, במיני המזונות או בהיצע הבילויים של שעות הערב. את סצנת הגלישה במזרח מובילות שתי מדינות – יפן ודרום קוריאה. תשפטו בעצמכם…

אלסקה סוף הדרך

מי ששומע על גלישה באלסקה בפעם הראשונה – אולי עדיף שיפסיק לקרוא עכשיו כי אלסקה היא לא לכל אחד…   לאלסקה מגיע מידי שנה רק קומץ של גולשים, אסופה קיצונית של משוגעים לדבר. לאלסקה לא מגיעים סתם כך לחופשה. לאלסקה צריך להגיע מוכנים, אבל מוכנים באמת, רגשית ופיזית. באלסקה לא יעזור לאף אחד להגיד שהוא גולש "פצצה" ולהראות את המעיל השווה החדש שלו, כי באלסקה רק היכולת מדברת. הגעת לשם ללא יכולת אמיתית? אתה מדבר הרבה? יש סיכוי גדול שלא תחזור… חווית הגלישה באלסקה היא משהו אחר לגמרי.

שילוט וסימנים

אתרי הסקי החדישים נפרסים לעיתים על פני שטח עצום, כזה הכולל כמה רכסים ומציע מגוון אדיר של מסלולים ברמות קושי שונות. בתוך כל השפע הזה קל מאוד ללכת לאיבוד, במיוחד בימי הגלישה הראשונים, כך שכדאי לשנן היטב את מפת האתר ולשלוט בשפת השלטים וסימוני המסלולים האוניברסאלית. אם אתם לא רוצים ללכת לאיבוד, להיקלע לאיזורים מרוחקים מידי ומסוכנים או להיכנס למסלול שאינו הולם את רמת הגלישה שלכם, הקפידו לשמור את מפת האתר בהישג יד. גם משימת איתור המסעדה הקרובה עשויה להפוך למטלה מתסכלת במיוחד בלי חתיכת הנייר הצבעונית הזו… בכל אתר סקי ניתן לקבל מפה מקומית בפורמט כיס, אותה מומלץ בחום לשמור עליכם לכל אורך הגלישה והשהות באתר.   לפניכם טבלה המפרטת את הסימונים המקובלים למסלולי סקי:   צבע ,צורה וצבע , משמעות ירוק-עיגול ירוק-מסלול קל מאוד כחול-ריבוע כחול-מסלול בדרגת קושי בינונית אדום-יהלום שחור-מסלול קשה שחור-שני יהלומים שחורים-מסלול קשה מאוד אדום-שחור אדום-שחור מקווקו מסלול לא מטופל ולא מהודק שתי שיטות הדירוג הללו מקובלות ברוב מדינות העולם, אך יש לוודא כי משמעות הסימנים תואמת את המקרא הסטנדרטי, שכן משמעותם עשויה להשתנות בין מדינות ואפילו בין אתרים שונים באותה מדינה. בכל מקרה, מומלץ להתחיל במסלולים הקלים יותר ולהתקדם בהדרגה בהתאם לרמה המתגלה בשטח.

השאירו תגובה