איפה הבנות

מפתיעה העובדה כי ב- 20 שנותיו הראשונות של הענף אין כמעט תיעוד של נשים הלוקחות חלק פעיל בהתפתחות הענף בתחרויות או בסרטי וידאו. רק באמצע שנות השמונים ניתן לראות ניצנים של נשים ראשונות אשר העזו לנסות ולחוות ענף ספורט שהיה למרבה הפלא גברי מובהק. בשלהי שנות השמונים החלו כבר לשלב בתחרויות ה-GIANT SLALOM וה– HALF PIPE, מקצי נשים ואז החלה הפריצה הגדולה של המגזר הנשי.

השלג של השכן לבן יותר

בואו נחלום על סקי בלבנון האירועים בשטחים בעת כתיבה חוברת זו, גורמים לתחושה שהשלום רחוק מאוד. לנו, חובבי הסקי הישראלים, נותר בשלב זה רק לחלום על גלישה בששת אתרי הסקי בלבנון. חובבי הסקי היהודים של פלסטינה שרובם נולדו במרכז אירופה, גילו את המסלולים הלבנים אצל השכנה מצפון כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת, והיו נוסעים "בעשרותיהם" עם מגלשי עץ ארוכים ברכבת לבירות, דרך ראש הנקרה ומשם במוניות לאזור CEDARS (ארזים) שבהרים המושלגים בצפון הלבנון. גולשים אלו, שספורים מהם עדיין עמנו, טוענים שדווקא הם היו חלוצי הסקי בלבנון. כמובן שבהתאחדות הסקי הלבנונית פרק זה הושמט במכוון, והם טוענים שחלוץ הסקי בלבנון היה דווקא צעיר לבנוני שהביא עימו את התחביב משוויץ, שם למד הנדסה בשנות העשרים. זה לא הויכוח היחיד שלנו עם הלבנונים. הם גם טוענים לבלעדיות עולמית על האפשרות לגלוש בבוקר על שלג בהרים ואחר הצהריים לשחות בים התיכון! חוצפה לבנונית! בשנות השלושים גם הוקם בהרי הלבנון בית ספר לסקי על ידי צבא צרפת, שהוסב בשנות מלחמת העולם השנייה לאקדמיה ללימוד הישרדות בשלג וקור. בקורסים השתתפו חניכים בריטים ומרגלים שנועדו לצנוח באירופה הכבושה. בין המדריכים היו יהודים "ארצ-ישראלים" מפלשתינה.

השאירו תגובה