הכן ציודך לחורף

הימים מתקצרים, הטמפרטורות יורדות והחורף כבר כמעט כאן. אמנם החזאים אינם צופים שלג בימים הקרובים, אבל מי יודע… בכל מקרה כדאי שנכין את הציוד שלנו לחורף. לא נעים לגלות שמשהו חסר בערב של לפני הגלישה. לכל פריט ציוד וביגוד גלישה ישנה התחזוקה השותפת המתאימה לו ותנאי אחסון נאותים. להלן הסבר קצר על הטיפול שכל פריט אמור לעבור וכמה עצות לגבי איחסון נכון.

על פסגת האולימפוס – יוון

חופשה ביוון אינה מתקשרת אצל רבים מאיתנו עם גלישה. האסוציאציה השכיחה היא קיצית יותר – ים חלק, חופים ארוכים, טברנות צבעוניות וכוס גבוהה של אוזו. אז אולי תופתעו ואולי אתם כבר יודעים, אבל ביוון ישנם לא מעט אתרי סקי וזה ממש לא רחוק מכאן. מזג האוויר שם חמים ושמשי גם בהרים, כך שבצהרי היום ניתן לרוב לפשוט את המעיל ולגלוש בחולצה קצרה. היוונים מתגאים באקלים המקומי המיוחד, שמאפשר גלישה על הר מושלג בבוקר וטבילה בים שלמרגלותיו באותו אחר צהריים, וזהו אכן שילוב מפתה. אחד המראות השכיחים על הרי יוון הוא מבני אבן עתיקים, מקדשים ומזבחות לאלים האולימפיים, שמעניקים ערך מוסף ועניין לביקור במקום. חלק גדול מהאתרים, במיוחד אלו הקטנים יותר, מציעים חוויית גלישה "נטורל" על מסלולים שלא עברו יותר מידי פיתוח, מה שהופך אותם אטרקטיביים במיוחד לסנובורדינג. זה גם מה שמסביר את פעילות היתר של איגוד הסנובורד היווני, המקיים אירועים ותחרויות רבים במשך העונה. אז אם גלישה offsite בין עתיקות מרהיבות לעצי זית מפותלים עושה לכם את זה, ובהנחה שאתם יכולים להסתדר עם כמה כוסות אוזו באיזו טברנה על החוף, יוון היא מקום מוצלח להניח בו את הקרש שלכם.

אליפות העולם בסנובורד חול – 2003

כשאנו חושבים על סקי או על סנובורד מיד עולים בדמיוננו הרים מושלגים, בקתות עץ שווייצריות וקור, קור כלבים. אבל מסתבר שאפשר גם אחרת. דמיינו לכם אתר של דיונות לוהטות, אוהלים פתוחים , שיירת גמלים מזדחלת לעבר האופק ו-30 מעלות חום. סקי או סנובורד-חול, יותר משהם תת-ענף בספורט הגלישה, הם עוד דרך להעביר את הקיץ שבין עונה לעונה. עיסוק צידי למשוגעי ספורט החורף, המחפשים פורקן לתאוותם החורפית הלוהטת. גלישת החול מוכרת כבר כמה עשרות שנים, אך באופן קבוע עוסקים בה רק כמה עשרות משוגעים לדבר הפזורים על פני כדור הארץ כולו – אוסטרליה, דרום אמריקה, נמיביה וגרמניה. לספורט הזה אין איגודים והוא אינו מוכר כספורט רשמי באף מדינה, אך הוא מעניק לגולש חוויה מיוחדת במינה, שאמנם מזכירה את הגלישה על גבי שלג אך בו בזמן שונה ממנה לחלוטין.

אמריקה – הדוד סם כוכב עליון

נכון שהטיסה יקרה יותר, נכון שזה רחוק לפחות פי שתיים מאירופה, אבל איזה תענוג… רמת השירות, תחזוקת האתר והמסלולים בארצות הברית היא ללא ספק הגבוהה בעולם. המיכון המשמש ליצירת תנאים אופטימליים לגלישה הוא החדיש ביותר ואנשי המקצוע מעולים. גם את השפה אפשר להבין. באמריקה תקבל בדיוק את מה שרצית, בדיוק את מה ששילמת עבורו. בהתחשב בשער היורו הנוכחי המרקיע שחקים, הרי שחופשת סקי בארה"ב, במיוחד אם היא ארוכה יחסית (10 ימים ומעלה) לא תהיה יקרה מחופשה מקבילה באירופה. בכתבה זו איגדנו עבורכם, בפעם הראשונה, סקירה של אתרי הסקי הטובים ביותר בצפון אמריקה. כיון שאופי הגולשים וסוג האתר אותו מחפשים גולשי הסקי וגולשי הסנובורד הוא שונה, חילקנו את הסקירה לשני חלקים – אתרים מומלצים לסקי ואתרים מומלצים לסנובורד, כאשר כמה מן האתרים מופיעים בשתי הקטגוריות. הרשימות שלהלן מדרגות את עשרת האתרים המומלצים לסקי ולסנובורד עפ"י המגזינים המובילים בארצות הברית. האתרים דורגו לפי גודלם, מגוון המסלולים ואיכותם, השירותים המוצעים בהם, תנאי הגלישה, אופי העיירה ואפשרויות האפרה סקי.

דרום אמריקה

השמש מכה בפנים, מערפלת, אחוזי הלחות מתקרבים למאה ואני מקלל את הרגע בו עזבתי את המשרד הממוזג. קיץ. בתל אביב. הלום-חום אני הוזה את עצמי גולש על מסלול מהיר עמוס בשלג בתולי, חולף על פני עצים מכוסים לבן, נדרך לפני קפיצה…וצפירה זועמת מחזירה אותי למציאות. אם גם אתם מכירים את הכמיהה ללבן, זו שמתחילה באפריל והופכת לקריז מטלטל עד שמגיע החורף, יש לי בשורה עבורכם: אפשר להפסיק לחלום! ארגנטינה, המדינה השניה בגודלה בדרום אמריקה (אחרי ברזיל), נמצאת שם בשבילנו – בחציו הדרומי של הכדור. עונת הגלישה מתחילה בסוף יוני ונמשכת עד אוקטובר, כאשר שיאה הוא בחודשים יולי-אוגוסט. בדרום המדינה, ברכס האנדים, קיימים אתרי סקי וסנובורד שחלקם משובחים ומפנקים ממש כמו באירופה. הטיסות לארגנטינה אמנם ארוכות ויקרות יותר, אך הוצאות המחייה נמוכות באופן משמעותי. כמו כן, איזור ההרים והאגמים של ארגנטינה מתהדר במסלולי טיול מרהיבים ביופיים, אוכל משובח, גלידות ממכרות וחיי לילה סוערים. בכתבה זו תוכלו לקרוא על אתרים נבחרים בארגנטינה (וגם אחד בצ'ילה), לקבל מושג על המחירים, היתרונות והחסרונות, ולהכיר את המאפיינים המיוחדים של חופשת סקי בקצה העולם. ! BIENVENIDOS EN ARGENTINA

ביגוד תרמי

בכל שנה משיקים יצרני הביגוד התרמי קולקציות חדשות ומשוכללות יותר. הם אינם מיישרים קו רק עם צווי האופנה המשתנים אלא גם, ואפילו בעיקר, עם ההתפתחויות בטכנולוגיות הסיבים למיניהם. בדים נושמים, מיקרופייברס בעוביים בלתי אפשריים וטכניקות אריגה איזוטריות, נרתמים כולם לספק לנו את התנאים האופטימאליים לגלישה. מה בעצם תפקידם של כל הגורמים הללו וכיצד הם מאפשרים לנו להפיק את המירב מעצמנו, מהשלג ומהמדרונות? על השאלות הללו ננסה לשפוך קצת אור בכתבה הזו. מערכת גלישה אידיאלית בנויה משלוש שכבות: 1 . שכבה שמטרתה להרחיק את הזיעה מהגוף 2 . שכבה שמטרתה בידוד מקור 3 . שכבה שמטרתה מניעת חדירת רטיבות ורוח מערכת טובה תספק הגנה מחדירת רוח קרה, על מנת למנוע את החלפת האוויר החם שנאגר בין הגוף לבגד באוויר קר מבחוץ. עליה גם לחסום מעבר פנימה של שלג ומים, על מנת למנוע רטיבות סמוך לעור, שמשמעותה איבוד חום מזורז שכן מים מוליכים חום הרבה יותר מהר מאוויר. כמו כן על המערכת לספק בידוד המותאם לפעילות ולטמפרטורה החיצונית ובו בזמן על הביגוד התרמי להרחיק את הזיעה מהגוף ולאפשר אידוי שלה כלפי חוץ. בגד ספוג זיעה, בייחוד כזה הצמוד לעור, הוא מתכון בטוח לאיבוד חום. למעשה כל ביגוד סקי, מהגטקס ועד הסרבל, הוא בעל תכונות תרמיות. אנחנו נתמקד כאן בפריטי הלבוש התרמי התחתונים – שכבה ראשונה ושנייה. השכבה הראשונה היא הגטקס וחולצת הגלישה, וזו השנייה היא לרוב וסט / מעיל פליס או שווה ערך. על מנת להעריך את הפתרונות החדישים בביגוד תרמי לסקי יש להבין את המורכבות האקלימית איתה נאלץ הגולש להתמודד. התנאים הם תנאי קור משתנים, שיכולים לנוע בין מעלות רבות מתחת לאפס ועד לשמש יוקדת. כל זאת ברמות משתנות של פעילות, החל בגלישה אינטנסיבית לוהטת ועד לישיבה ממושכת על מעלית, חשופים לרוחות מקפיאות. הביגוד אמור לתת מענה כולל לתנאים הדינאמיים הללו, לבודד ולהגן עלינו מהקור ובו בזמן לסייע לגוף לשחרר את הלחות (זיעה) שנוצרת במהלך הפעילות הגופנית. שכבה תרמית ראשונה: לא מכותנה! הכותנה סופגת נוזלים ואינה מרפה, ולפיכך אינה מתאימה כבגד תחתון בשעת פעילות גופנית. דבר דומה ניתן לומר בהכללה על כל הסיבים הטבעיים, למעט משי, שעדיין מקובל בייצור ביגוד תחתון לגולשים. תפקידה של השכבה הראשונה הוא להשאיר את הגולש יבש ומבודד לכל אורך היום, ולכן בגדים תחתונים הארוגים מסיב סינתטי מיקרוני הם המתאימים ביותר. הסיב הסינתטי, מעבר ליכולת הבידוד הגבוהה שלו, אינו סופג את הלחות אלא מעביר אותה, מרחיק אותה מהגוף ומאפשר את אידויה. הבגדים התחתונים האיכותיים יותר ארוגים בכמה שכבות בעלות תכונות שונות, באופן שמסייע להרחיק את הזיעה. במגע של לחות עם בגד תחתון כזה היא "מוסעת" מייד מפני העור, נספגת בשכבה הפנימית ומשם עוברת במסלול חד-כיווני לשכבה החיצונית של האריג. מבנה הקרום החיצוני של האריג מעודד את התפשטות הרטיבות על פני שטח רחב, ובכך מחיש פלאים את קצב האידוי שלה. הבדים המשמשים לביגוד תרמי לסקי ולסנובורד מכילים קרוב ל-90% אוויר בנפח הבד, וככאלה הם מיטיבים לבודד. הסיבים המקובלים ביצור ביגוד תחתון הם פוליפרופילן ופוליאסטר הסינתטיים והמשי הטבעי. ככל שהסיב דק יותר כך גדל שטח הפנים שלו, ובהתאם גדלה צפיפות האריג, עולה קצב האידוי כלפי חוץ ומשתפרת יכולת אגירת האוויר כשכבה מבודדת. הבגד התחתון צריך לשבת צמוד על הגוף על מנת לספוג את הזיעה ישירות ולא לאפשר מגע של אוויר קר עם פני העור, אך אסור לו להיות הדוק עד כדי אי נוחות או פגיעה בחופש התנועה. רוכסן במפתח הצוואר בחולצת הסקי אמנם יפגע מעט ביכולת הבידוד, אך יאפשר גמישות יתירה בגלישה בתנאי מזג אוויר מגוונים. באם אינכם סובלים מקור בצורה חריגה מומלץ שלא להצטייד בלבנים עבים מידי, שכן העובי פוגע ביעילות הרחקת הזיעה. מוטב להסתפק בשכבה ראשונה דקה יחסית, ובשעת הצורך להוסיף עליה שכבה שנייה. שכבת תרמית שנייה: תפקידה לשמר את חום הגוף, ובו בזמן לאפשר את אידוי הנוזלים המגיעים אליה משכבת הביגוד התחתונה או ממגע ישיר עם העור. מעילי הפליס למיניהן נותנים מענה מוצלח כשכבת ביניים לגולשים, כאשר גם כאן ניתן לבחור בין מספר עוביים בהתאם לתנאי הגלישה הצפויים והרגישות האישית לקור. הפוליאסטר ממנו עשוי הפליס נארג באריגה צפופה המונעת את בריחת חום הגוף ובו בזמן מניחה לזיעה להתאדות. הבד אינו סופג נוזלים ונוטה להתייבש במהירות. הפליס קל ודק מאוד ביחס ליכולותיו התרמיות, וככזה הוא נוח מאוד לשימוש בפעילות גופנית. שכבת הביניים צריכה לשבת צמוד על הגוף על מנת למנוע כניסה של אוויר קר, אך גם כאן חשוב להקפיד על התאמה מדויקת על מנת לשמר את נוחות וגמישות התנועה. מעילי השכבה השנייה יגיעו כמעט תמיד עם רוכסן מלא, המעניק שליטה טובה ברמת האוורור ומאפשר לבישה והסרה נוחה. המעילים האיכותיים יותר מגיעים עם רצועת כיסוי לרוכסן, החוסמת כניסת אוויר קר דרכו. במסגרת ההצטיידות בביגוד גלישה לא כדאי להזניח את הביגוד התחתון ושכבת הביניים, למרות שהשכבה החיצונית, מעיל ומכנסיים או סרבל, גונבת את עיקר תשומת הלב ואור הזרקורים. גם אם המעיל תפור מבד נושם, הרי שאם השכבות התחתונות לא יאפשרו לזיעה להגיע אליו שום דבר לא יזוז שם. התאמת ביגוד תרמי לסקי וסנובורד היא משימה שדורשת תשומת לב בכמה חזיתות, ואת מלוא משמעותה ניתן לחוש רק כאשר מקפידים על מערכת שלמה של פריטים מתאימים. המשוואה די פשוטה – שימוש במערכת ביגוד תרמי מקיפה תהפוך את הגלישה לנוחה, יבשה ומהנה יותר.

הפרוייקט של עידו נייגר

המסע שלי התחיל לפני כשש שנים, שנות הנדודים שלי, במהלכן דילגתי מנקודה לנקודה על גבי הכדור הכחול-ירוק שלנו, כשאני מנסה לראות כמה שיותר לבן. את מירב זמני ומרצי השקעתי בלימוד סנובורד והתקדמות בספורט אתגרי זה, ובהתאם התגוררתי על פי רוב באתרי סקי שונים ומשונים. המטרה הייתה פשוטה: לעבוד כמה שפחות ולהשקיע כמה שיותר בגלישה ובמציאת אתר הסקי האולטימטיבי, ותאמינו או לא – מצאתי. לגולמרג(Gulmarg), אתר הסקי הקשמירי שבצפון הודו, הגעתי במקרה. מרפי הזקן יודע לספר שהמקרה מוביל אותנו לפסגות הגבוהות ביותר שלנו. כל שנותר לנו לעשות הוא להיות קשובים לאותות, להישען לאחור וליהנות מ"הסרט". בביקורי הראשון בהודו, שהיה גם הוא בלתי מתוכנן בעליל, גלשתי ברוטנג –פס(Rotang-pass) ליד מנלי שבהימצ'ל פרדש. את ציוד הגלישה קיבלתי מבחור שוויצרי בשם מישל, שפרנסתו בהשכרת ציוד סנובורד לתיירים. הציוד אמנם היה מיושן ושחוק, אך הרכסים המושלגים של ההימליה היוו פיצוי קסום על הכל. נכבשתי ברגע וידעתי מיד שלשם עוד אשוב.

בית השטן

בצד הצ'ילאני של איזור האגמים, כשלוש שעות נסיעה מסן מרטין דה לוס אנדס, מתנשא הר הגעש הפעיל ביותר באיזור, הויאריקה. חלקו העליון מושלג כל השנה ומושך הרפתקנים מכל העולם לטפס ולהציץ בלוע המעשן, ואולי, עם קצת מזל, לחזות בהתפרצות לבה. בחודשי החורף ההר כולו מושלג ובחלקו התחתון פועל אתר סקי קטן. כמה קטן? שלושה רכבלים וקיוסק. על ההר המיוחד הזה שמעתי כשטיילתי בארגנטינה, לא רחוק ממנו, ולאחר מחשבה קצרה (15 שניות) החלטתי לנסוע. שלוש שעות באוטובוס, מעבר גבול זריז לצ'ילה והנה אני בכפר קסום בשם פוקון, רבע שעה מההר. הטיפוס לפיסגה מחייב יציאה בקבוצה עם מדריך. סיבוב קצר בכפר העלה כי באחת מהסוכנויות התארגנה כבר קבוצה של בחור ישראלי ושני צרפתים. הצטרפתי. קבענו לשש בבוקר שלמחרת וקיווינו למזג אוויר נוח. הבוקר הביא עימו עננים נמוכים ומבשרי רעות, אך המדריך המקומי נראה רגוע להפליא ואיבזר אותנו בציוד לטיפוס – קרמפונים (דוקרני שלג לנעליים) וגרזן. כשיצאנו לדרך העננים כבר התפזרו והשמש זרחה בשמיים כחולים מקסימים. נסיעה של 15 דקות, טרמפ קצר על הרכבל של אתר הסקי והתחלנו לטפס, מזגזים על ההר בטור עורפי אחרי המדריך. שעה ועוד שעה, השמש יוקדת ולשמחתי ממיסה קצת את השלג, אנחנו מקלפים שכבת בגדים ועוד אחת, ההר תלול ודרך ארוכה עוד לפנינו. עוד שעה חלפה. המדריך מדרבן, אנחנו זוחלים אחריו. השמש במרכז השמיים ואפשר כבר לראות את סוף הדרך. מטפסים והולכים ומטפסים, שעת צהריים, והנה אנחנו כבר כמעט שם. הגענו.

השאירו תגובה